איך בסוף את נשארת לא בוחרת,
לפוצץ הכל, גם כשאין לי עוד מה להציע.
איך תמיד את אומרת, רק בלי לחץ זו תקופה לגדול,
ואני מחכה כמו קהל ביציע
לשיר לך שירים, לחיות איתך בלילות,
לשרוף איתך תימים ושוב ליפול איתך בשקיעות.
אז תתחילי לדבר, תני לי לסדר, את כל מה שחסר,
אנל׳א כזה גיבור אבל איתך יהיה בסדר.
בואי לתמיד,
אני יודע שתהיי פה מאושרת.
וכלום אותי לא מפחיד,
אני מצליח להבין אפשר אחרת.
שוב את מנשקת, שרה לי בשקט,
עושה לי בלאגן,
שעושה אצלי קצת סדר עכשיו הכל בסדר
מזל שאת עוד כאן.
אני אוהב אותך ככה, בדיוק ככה,
רק אל תשתני, וגם אם כן אני פה לתמיד את יודעת.
ואם לא אז תדעי כי עברנו מספיק ונשארנו שפויים,
ואהבה כמו שלנו בקלות משגעת.
את יודעת דברים, משכיחה אצלי שאלות,
הכל פתאום הגיוני, ואיפה שצריך להיות,
אז תתחילי לדבר, תני לי לסדר, את כל מה שחסר,
אנל׳א כזה גיבור אבל איתך יהיה בסדר.
אז בואי לתמיד,
אני יודע שתהיי פה מאושרת.
וכלום אותי כבר לא מפחיד,
אני מצליח להבין אפשר אחרת.
שוב את מנשקת, שרה לי בשקט,
עושה לי בלאגן,
שעושה אצלי קצת סדר עכשיו הכל בסדר
מזל שאת עוד כאן.
בואי לתמיד,
אני יודע שתהיי פה מאושרת.
וכלום לא מפחיד,
אני מצליח להבין אפשר אחרת.
שוב את מנשקת, שרה לי בשקט,
עושה לי בלאגן,
שעושה אצלי קצת סדר ועכשיו הכל בסדר
מזל שאת עוד כאן.
בואי לתמיד