ואני לא שומע כבר ממך יותר כלום
אומר לעצמי, הרבה זמן עבר,
חדשות לא טובות,
את עוזבת אותי,
ואיש עם מקל אומר: 'תסתכל',
זה מה שנשאר.
זה מה שנשאר,
רק כמה רגעים,
הרבה בדימיון, מעט בחיים,
זה מה שנשאר,
אני מדליק את האור,
אומר לעצמי, מחר זה מחר ,
מחר היא תחזור,
זה מה שנשאר.
עכשיו אני מרגיש כאילו
לא יודע כלום
עכשיו אני מחיש את צעדיי
היא מסתכלת בחלון
רואה אותי עובר בחוץ
היא לא יודעת
מה עובר עליי
בתוך עיניה הכחולות
ירח חם תלוי,
עכשיו היא עצובה כמוני
בוודאי
היא מוציאה את בגדיי
אוכלת לבדה ת'תות
היא לא יודעת, מה עובר עליי
אמנם אין אהבה שאין לה סוף
אבל הסוף הזה נראה לי מקולל
הולך בין האנשים ברחוב
צועק או או או או או או
תגידו לה
תגידו לה
תגידו לה
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי,
משליך גיטרה ואבי עלי צורח,
ואימי אומרת 'זה החוטא שלי',
ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח.
וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי,
עוזב את הבית אל סיכוני הזמן,
כששאלתי אותך 'האם תהיי לי לעולמים?'
ענית: 'תביט לירח שם יש כבר אדם '.
ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח,
מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר.
והם צרחו 'תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו'.
ורק אחד אמר: 'ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם'.
היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,
צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,
לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
להגיד 'אתמול היה טוב ויהיה גם מחר'.
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיהגם מחר.